האם מותר למעסיק להתקין תוכנת מעקב בסלולרי של העובד?

האם מותר למעסיק להתקין תוכנת מעקב בסלולרי של העובד?

סוכן מכירות עבד כ-7 שנים עבור חברה לייבוא ושיווק מוצרי פרסום ומתנות לגברים. הסוכן פוטר, לטענת המעסיקים, עקב חשדות למעשים לא כשרים בניגוד להסכם העסקתו.

לאחר שפוטר, הגיש הסוכן תביעה כנגד מעסיקיו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. הוא טען, כי לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות, וכן כי נוכו משכרו סכומים שונים בגין מפרעות והלוואות שמעולם לא נטל.

טענותיו העיקריותש של הסוכן נסבו על הטלפון הנייד שסיפקו לו המעסיקים: לדבריו, נוכו משכרו שלא כדין סכומים שונים בגין שימוש חורג שבנייד, ללא סיבה, ולמרות שמעולם לא ביצע בו שימוש מעבר לצרכי העבודה.

עוד טען, כי המעסיקים הסבו את הטלפון הסלולרי שהעמידו לרשותו למכשיר מעקב, ללא ידיעתו והסכמתו, ובכך הפרו את פרטיותו.

הסוכן עתר לפיצוי של 125,580 שקל זכויותיו הסוציאליות והחזר הניכויים. כמו כן, עתר לפיצוי של 50 אלף שקל בגין החדירה לפרטיות.

המעסיקים טענו בתגובה, כי הניכויים משכר התובע סוכמו עמו מראש בהסכם ההעסקה, ובכלל זה הוסכם כי יחויב בגין שימוש חורג של מעל 350 שקל בסלולרי. לדבריהם, התובע עשה במכשיר שימוש לצרכיו הפרטיים.

עוד נטען, כי כ-3 שנים טרם פיטוריו הבחינו המעסיקים שהתובע מאחר לעבודתו וכי התקבלו נגדו תלונות רבות מלקוחות. על כן הותקן במכשיר הטלפון שלו – כמו גם במכשיריהם של עובדים אחרים – שירות איתור, עליו עודכן מראש.

"הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת"

לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, דחתה סגנית הנשיא השופטת איטה קציר את טענות התובע לעניין הזכויות הסוציאליות. לדבריה, יש התאמה מלאה בין מה ששולם לו לבין הרישומים בפנקסי המעסיקים, למעט הרישום בשנת 2009. על כן, קבעה השופטת, על המעסיקים לשלם לתובע דמי הבראה של 543 שקלים בלבד, כהשלמה לשנה זו.

לעניין הניכויים התמוהים משכרו של התובע, קבעה השופטת כי הנתבעים לא המציאו חשבונות טלפון המעידים כי התובע עשה שימוש בטלפון הנייד לצרכים אישיים או כי חשבונותיו עלו על 350 שקל. כן, לא הומצאה ראיה המעידה כי התובע נטל במהלך כל תקופת עבודתו מפרעה או הלוואה. משכך, ישיבו המעסיקים את הסכומים שניכו שלא כדין.

טענת החדירה לפרטיות שהעלה התובע נדחתה: "הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, אשר יש לאזנה מול האינטרסים של המעסיק" כתבה השופטת. היא ציינה, כי המעסיקים לא האזינו לשיחות הטלפון של התובע, אלא רק עקבו אחר מיקומו במהלך יום העבודה, ואין בכך כדי להוות חדירה לפרטיות.

לסיכום נקבע, כי המעסיקים ישלמו לתובע 15,409 שקלים בגין ניכויים שלא כדין והשלמת דמי הבראה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.

דרושה רגולציה

עו"ד מיכל אדלר, העוסקת בדיני עבודה, מבקשת להדגיש שבמציאות של היום השימוש במנגנוני מעקב מצד המעסיק רווחת יותר ויותר. "כל עוד המעקב נועד על מנת לנטר על מקום הימצאותו של העובד בזמן שעות עבודתו אין לצפות (ואולי לצערנו) כי הדבר ייחשב כפגיעה בפרטיותו", מוסיפה עו"ד אדלר. "הרגולציה, באם תתקיים אחת כזו, צריכה להגיע ממשרד התקשורת, ותפקידה יהיה לוודא שהמעקב לא יחדור לשעות שאינן שעות עבודה", היא מסכמת.